גרפיטי תמיד היה שפתם של אלה שרצו לצעוק משהו לעולם – ציור על קיר, כתובת מחאה או סתם סימן אישי שהשאיר אמן רחוב. הרחוב היה הבמה, והקהל היה כל מי שעבר במקרה. אבל בעידן שלנו, שבו יותר ויותר מהחיים מתרחשים במסכים, גם הגרפיטי עובר מהפכה – ונכנס לעולם הדיגיטלי.

מה זה בעצם גרפיטי דיגיטלי? במקום צבע ספריי וקיר בטון, משתמשים היום באפליקציות, טאבלטים, וכלי יצירה דיגיטליים. התוצאה: יצירות צבעוניות שמופצות ברשתות החברתיות, נצפות על ידי מיליונים, ולא נמחקות עם שכבת צבע אפור. חלק מהאמנים אף משדרגים את היצירות שלהם עם מציאות רבודה (AR) – כך שכאשר מכוונים מצלמה לאזור מסוים בעיר, פתאום נחשף ציור תלת־ממדי שלא באמת קיים על הקיר.

אבל השאלה הגדולה היא – האם זה עדיין גרפיטי? הרי הקסם בגרפיטי היה דווקא באומץ, בלצאת בלילה, להשאיר חותם במקום אסור. גרפיטי דיגיטלי כבר לא דורש סיכון אישי – כל אחד יכול לצייר ולשתף. יש מי שטוענים שזה "מזויף", ויש מי שרואים בזה המשך טבעי, דרך חדשה להשאיר חותם ולהביע קול מחאה או יצירה.

מעניין לראות איך קהילות שלמות קמות סביב התופעה. קבוצות בפייסבוק, עמודים באינסטגרם וערוצים בטיקטוק מציפים את הפיד בציורים דיגיטליים שנראים אמיתיים לגמרי. חלקם משלבים אלמנטים פוליטיים, חלקם עוסקים בהומור או באסתטיקה טהורה, וחלקם אפילו נמכרים כ־NFT – מה שהופך אותם ליצירות אומנות עם ערך כלכלי ממשי.

אז אולי בסופו של דבר, הגרפיטי לא באמת שייך לקירות – הוא שייך לאנשים. ואם היום המקום שבו אנחנו נפגשים, מתווכחים ומביעים את עצמנו הוא הרשת החברתית – אז טבעי שגם שם יופיעו הכתובות, הציורים והצעקות שלנו.

ומה דעתכם – הייתם רוצים לראות את הקיר הדיגיטלי שלכם מלא בגרפיטי אישי שאתם או החברים יוצרים? 🎨📱